אי-מדיטציה

 Let your mind rest in its natural state, free and easy, without fabrication. Everything is included in simply that.

אי מדיטציה היא מנוחה בנוכחות. המצב הטבעי הזוהר בין המחשבות 

המדיטציה הפורמאלית, כפי שנלמדת על ידי כמעט כל הדתות והזרמים הרוחניים, היא סוג של טקס עם התחלה, פרק זמן של ריכוז ממוקד וסיום עם תוצר או הישג. בהקשר זה שיטות שונות מיושמות על ידי המתרגלים במטרה להביא להתנסויות מסויימות. גישות כאלה נידונות תמיד לכישלון היות והנוכחות הטהורה נעדרת כל סוג של התנסות 

באמצעות מנוחה, על ידי התבוננות משוחררת, חומלת ושוות נפש בכל התופעות, העצמי נשמט והמיינד קורס לדממה שהיא התודעה הצופה, העירומה

טבע התודעה או “ריגפה” הוא שדה בלתי משתנה וחודר כל. “ריקות. הרחם של החמלה *”. אפשר להמשיל את היחס בין התודעה הריקה לתופעות ליחס בין הראי לעצמים שמשתקפים בו: כל התופעות משתקפות בראי אך אינן מכתימות אותו

מדוע לחתור לריקות ללא מחשבה? כאשר לא מתערבים במה שעולה, כאשר אפילו המחשבות המתפזרות מגלות עצמן כאדוות התודעה הטהורה? אין לאן להגיע היות והמצב הנוכחי הוא מושלם. רק המחשבות גורסות אחרת. המודעות המתבוננת מבעד לעיני המחפש היא כבר ריגפה כמו הצורות שמופיעות בריגפה ומוקרנות כעולם

דבר אינו חסר, אין צורך לחפש, אין אפשרות לשפר את המצב הטבעי. אין מצב “נעלה” מזה. עצם החיפוש מסתיר את טבעה הקורן של התודעה

הבנה שכלית של הריקות שונה מחוויה ישירה שלה. ללא התערבות במחשבות המופיעות ונעלמות, המיינד ריק, אנו לא צריכים לרוקן אותו. אנו יכולים לחשוב שאנו מבינים מהי הריקות ולהרגיש שתפסנו את זה אבל “לתפוס את זה” הוא רק עוד תבנית שכלית

* Nāgārjuna: Ratnāvalī