שיר המהמודרה של טילופה – III

כרות את שורשי העץ
והעלים יתייבשו וינשרו
חתוך את שורשי תודעתך
והסמסארה תעלם

אור המנורה מסלק ברגע
את חשכת העידנים
ניצוץ המודעות שורף בהרף עין
את חשכת הבערות

מי שנאחז בתודעה
לא רואה את האמת שמעבר לה
מי שחותר לתרגל את הדהרמה
לא מוצא את האמת שמעבר לתרגול

כדי להכיר באמת שמעבר
לתודעה ולתרגול
יש לחתוך דרך שורש התודעה
ולבהות עירום
כך תשתחרר מכל ההבחנות
ותישאר נינוח
מבלי לתת ומבלי לקחת
היה רגוע וטבעי
כי המהמודרה היא מעבר לכל
קבלה ודחייה

היות והחלל אינו נולד
דבר אינו יכול להגבילו או להכתימו
בהישארות במימד זה שאינו נולד
כל התופעות יתמוססו לדהרמטה
רצון עצמי וגאווה יעלמו כליל

ההבנה העילאית מתעלה
מעל כל הדברים
הפעולה העילאית חובקת יוזמה גדולה ללא היצמדות
ההישג העילאי הוא להכיר במהות
ללא תקווה

בתחילה היוגי חש שתודעתו
שוצפת כמפל מים
באמצע הדרך, כמו הגאנגס,
היא זורמת לאט ובמתינות
ולבסוף היא אוקיינוס עצום ורחב
בו האורות של אם וילד מתמזגים לאחד